עד כמה שגינו בעבר בחיזוי העתיד ועד כמה היינו יהירים וחסרי זהירות בקביעותינו כאשר הצהרנו לגבי המצאות כל כך רבות, שהן בלתי אפשריות או בלתי נחוצות? דוגמאות לכך לא חסרות, אך אולי אנחנו נוטים להשכיח אותן מלבנו או להדחיקן בכוונה או שלא בכוונה. נוכל ללמוד על כך משהו מתוך חלק מן הדברים שנאמרו בעבר הרחוק והקרוב, על המצאות ופיתוחים שהוצעו אז, בתחומים שונים.
בתחום התקשורות והבידור:
כאשר נידונה המצאת הטלפון בחברת ווסטרן יוניון נאמר במזכר פנימי של החברה משנת 1876 שהמכשיר המוצע הוא חסר כל ערך באופן מהותי.
הצהרה זו מעוררת גיחוך בתקופתנו והייתה מעוררת בוודאי גיחוך כבר לפני מאה שנה, כאשר השימוש בטלפון כבר רווח אז למדי בשימוש.
בשנות העשרים של המאה הקודמת נאמר על המצאת הרדיו ש"תיבת המוסיקה האלחוטית" (כך נקרא אז הרדיו) היא משוללת כל ערך מבחינה מסחרית כי אין זה מתקבל על הדעת שמישהו יהיה מעוניין בשליחת הודעה שאיננה מיועדת למישהו ספציפי.
כמה משונה נראית כיום אמירה זו כאשר מזה עשרות שנים אנו עדים לחשיבותו העצומה של הרדיו ככלי של פרסום דינמי ויצירתי, חשיבות שהייתה עוד גדולה יותר לפני עידן הטלוויזיה והאינטרנט.
לגבי הכנסת הדיבור לסרטים בשנות העשרים של המאה העשרים (עד אז הסרטים היו אילמים) אמר, ה.מ. וורנר בכבודו ובעצמו (אחד מן האחים וורנר, מפיקי סרטים מפורסמים בארצות הברית) ממש במלים אלה (ציטוט): "מי לעזאזל, מעוניין לשמוע שחקנים מדברים?" אמירה זו נשמעת מוזרה שבעתיים לאור העובדה שהסרטים כבר רווחו מאד באותה תקופה אלא שחסר להם פן אחד - הדיבור. אמירתו של וורנר מעידה על קוצר ראייה גדול במיוחד, שהרי לא מדובר בהמצאת הסרט אלא בשכלולו (אמנם המהותי).
בתחום התחבורה:
לורד קלווין (1824-1907), איש המדע הגדול בן המאה התשע עשרה, קבע חד משמעית בשנת 1895 ש"מכונות מעופפות כבדות מן האוויר הן דבר בלתי אפשרי". דברים אלה נאמרו רק שמונה שנים לפני המועד בו הצליחו האחרים רייט להטיס את המטוס הראשון. קלווין עוד זכה לחיות מספר שנים לאחר טיסתם המוצלחת של האחים רייט. מעניין מה הייתה תגובתו למציאות שטפחה על פני הצהרתו היהירה.
קביעה חד משמעית זו נראית אכן תמוהה אך עוד יותר תמוה לעיין בקביעתו החד משמעית של פרידיננד פוש, פרופסור לאסטרטגיה בבית הספר הגבוה למלחמה, אחרי שכבר הומצא המטוס. פוש טען שלמרות שמטוסים הנם צעצועים מעניינים, הרי שאין בהם כל ערך אסטרטגי. מותר לצחוק, ואפילו בקול רם, לנוכח קביעה זו. כידוע לכולם, כבר מזה דורות המטוסים הנם כלים חיוניים ביותר במערכות מלחמה.
ומה באשר לתחום המחשבים והאינטרט?
הערכה של העיתון "Popular Mechanics" (מכניקה פופולרית) בשנת 1949 בנוגע לגודל המחשבים (שהיו אז ענקי ממדים לעומת אלה של תקופתנו), העזה ללכת "רחוק" עד כדי כך שטענה שמחשבי העתיד ישקלו לא יותר מאשר טון וחצי(!). המחשבים הניידים של ימינו, שוקלים, במקרה הגרוע ביותר, קילוגרמים ספורים בלבד. אם נתקדם קרוב יותר לתקופתנו נמצא את הודעתו של אולסון, נשיא חברת דיג'יטל אקוויפמנט, שטען רק בשנת 1977 ש"אין כל סיבה לכך שמישהו ירצה במחשב בביתו". בעשור שלאחר מכן כבר הפך המחשב האישי לכלי רווח בשימוש ומחשבים אישיים מצויים כיום ברוב הבתים.
אבל מה לנו כי נלין על אולסון מחברת דיג'יטל אקוויפמנט אם רק ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1981, אמר אלוף התוכנה העולמי, מיודענו ביל גייטס, את הדברים הבאים: " 640 קילובייט מספיקים לצרכיו של כל אדם". כיום, זהו נפח זיכרון המספיק בקושי לתמונה דיגיטאלית אחת, או למצגת פאוור פוינט שאיננה עתירת מידע במיוחד. אפילו הכוננים הקשיחים הקטנים ביותר בשוק מסוגלים לאכסן כיום בתוכם מידע של עשרות ג'יגה בייטים (פי כמה עשרות אלפים מאותם 640 קילובייט שהציע ביל גייטס). הכוננים הקשיחים הרווחים בשוק מגיעים למאות ג'יגה בייטים ואנשים כבר אינם מסתפקים בהם עוד אלא דורשים נפחים גדולים יותר.
אבל הקביעה שניתן אולי להכתירה כגדולת הקביעות היהירות, חסרות הדמיון, קצרות הרואי והגורפות מכולן היא הקביעה הבאה, שניתנה בשנת 1899 על ידי צ'ארלס ה. דואל, חבר ועדת הפטנטים במשרד הפטנטים של ארצות הברית: "כל מה שניתן היה להמציא כבר הומצא".
תקצר היריעה מלתאר אילו המצאות עוד הומצאו מאז קביעה חסרת אחריות זו. מאז 1899, השנה בה הוצהרה הקביעה הבלתי נשכחת הזו, הומצאו הסרט המדבר, המטוס, הכור הגרעיני, הלייזר, מקלט הטלוויזיה, החללית, המחשב, המחשבון, הטלפון הנייד, האינטרנט ועוד כמות אדירה של המצאות שרק ציון שמן יצריך לפחות ספר שלם.
עוסק מזה שנים רבות בפיתוח תכניות לימודים במדע וטכנולוגיה במסגרות שונות, בעיקר במסגרת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך, מרצה בנושאים של הוראת המדעים וחינוך מתוקשב, מחבר מאמרי מדע פופולאריים המתפרסמים בבמות שונות כגון גליליאו וגליליאו צעיר. פירסם מספר ספרי מדע בדיוני, רובם לילדים וכן סיפורי מדע בדיוני רבים בכתבי עת שונים.
בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.
בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.
